מכינה קדם אקדמית

הרעיון של לימודים אקדמיים, נראה בעיני התלמיד הדסלקטי כחלום לא ריאלי.

אומנם יכולת הפינטוז גבוהה מאוד ויש גם רגעים שבהם הוא כן מאמין שמשהו כזה יכול להתרחש, אבל במחשבה הביקורתי, מציג לעצמו את העובדות היבשות, כמי שסיים בגרות עם התאמות, כולל מבחנים בעל פה עם ממוצע סביב השבעים, לא ממש יכול לצפות להתקבל ללימודים גבוהים ולהצליח בהם.

בחודשי השירות האחרונים בצה"ל, הוא מכיר בחורה שמספרת לו על הלימודים בתל חי, היא חברה של חבר שלו ושמעה מהחבר שגם הוא דסלקטי ולכן רוצה להציע לו להצטרף.

אלון מאזין בקשב, היא נשמעת לו מאוד רצינית, אומרת לו – תבוא אני מבטיחה לך שהם יקבלו אותך ויהיה לך כייף, אנחנו קבוצה נורא קטנה, הם חייבים עוד תלמידים, כרגע יש רק 11.

בצבא באותה התקופה הוא לומד מהמפקד שלו ד"ר יורם דהב אודות אסטרטגיות למידה, הם עובדים עם חיילי מקא"מ ויורם המפקד, הוא פסיכולוג שנותן להם הרצאות הכנה לאזרחות.

בסיום אחת ההרצאות, הוא מבקש לשוחח עם יורם המפקד, מספר לו על ההצעה, משתף אותו שזו ההזדמנות שלו להשתלב באקדמיה.

המפקד מבהיר לו שאין שום בעיה, שירשם הוא יוציא אותו לחופשת שיחרור מיד בסיום הקורס הנוכחי.

כך, עוד לפני השיחרור מהצבא, אלון מתחיל את לימודיו במכינה. הפעם מגיע ללימודים עם מוכנות ומוטיבציה שאין להרבה תלמידים. הוא יודע שהוא בא להצליח. שום דבר לא יעצור אותו.

באותה תקופה יש גם חובה של עבודה בתום הצבא בקיבוץ, אלון מגיע עם הקיבוץ להסדר, שהוא יעבוד בבקרים וילמד אחר הצהריים. הוא מקבל משרה של שרת בבית הספר.

כך באותה השנה אלון עדיין לא מסיים את הצבא וכבר מתחיל את לימודיו ומיד ביום השיחרור מתחיל בעבודתו החדשה כשרת או איש אחזקה של בית הספר.

מהר מאוד המנהלת מבינה שיש לה כאן נכס, אולי לא המקצוען הטוב ביותר כאיש אחזקה, אבל הילדים הבעייתיים מוצאים להם מיד אח גדול. הילדים שלא מוצאים את מקומם בשיעור מיד הופכים להיות העוזרים של איש האחזקה.

מיד בתום הלימודים, אלון ממשיך מהעבודה למכינה לומד כל יום עד הערב, מגיע הביתה בשעה 21:00 אוכל ארוחת ערב, עושה שיעורי בית והולך לישון. כך במשך שנה שלימה.

בשיעורים עצמם, אלון ממש צמא ללמידה. כל מקצוע מעניין אותו, שוב כמו בתקופת היסודי, הוא בקבוצה של 12 תלמידים, שוב אפשר להשתתף בשיעורים ולא צריך לשבת פאסיבי, הוא הופך לאחד התלמידים הבולטים בכיתה.

כך למשל בלשון, מקצוע שלפי המורה בתיכון לעולם לא יוכל להצליח בו, הוא מצליח ללמוד את החומר בצורה מוצלחת מאוד ובסיום של אותה שנה מוציא ציון 93.

היסטוריה, מקצוע שעד אז היה סיוט בגלל כל הפרטים שהיו צריכים ללמוד, תאריכים, גבולות, ללמוד בעל פה.

פתאום מגיע הילל, מורה יוצא דופן, שמסביר בשיעור הראשון – היסטוריה אפשר ללמוד בכל מיני צירים. אני בחרתי עבורכם את הציר הפילוסופי, אלמד אתכם את התקופות השונות בהסטוריה דרך הפילוסופיה ששלטה באותה העת.

אלון זורח. פתאום, ההסטוריה שהייתה עבורו עד אז כישלון ארוך של תאריכים ומקומות שהוא לא הצליח לשנן, הופכת לנושא מרתק. כל אחת מהפילוסופיות מעניינת אותו, הוא מבין היטב את הדברים ומעמיק עוד מעבר למה שנדרשים בלימודים. כל הפנייה של המורה, הוא קורא. פתאום ההסטוריה ממש מדברת אליו.

כך, מתלמיד בעייתי עם ממוצע ציונים נמוך, הופך באותה שנה אלון לתלמיד מצטיין, מסיים עם ממוצע של 93.1 את חמשת המקצועות כולל פתור מאנגלית עד לתואר השני.

למרות ההצלחה, אלון עדיין בספק לגבי היכולת שלו להתקבל לאוניברסיטה.

בפגישה עם אחיו, עופר שכבר לומד באותה תקופה באוניברסיטת תל אביב, הוא משתף אותו בהתלבטות. עד אז, חשב ללמוד כמו אבא – נהג אוטובוס ומורה דרך. ברור לו שהוא יצליח בתחום הזה. אבל, פתאום נפתחה אופציה חדשה, אלא שהוא ממש לא בטוח שהאופוציה הזו ריאלית.

עופר מופתע – על מה אתה מדבר. ברור שאתה יכול ללמוד באוניברסיטה, מאיפה הכנסת לעצמך את השטויות האלו. תבוא איתי לאוניברסיטה, תראה מי החברה שלומדים שם ותאמין לי שאם הם מצליחים, אתה בטח יכול להצליח.

בסיום אותה שנה, אלון נרשם ללימודים באוניברסיטת חיפה.

הוא נרשם ללימודים במסלול הדו-חוגי – אמנות וחינוך.

השנה הזו נתנה לו תחושת מסוגלות מסוג חדש, שלא הכיר. פתאום הוא חווה את עצמו כתלמיד טוב. המורים אחד אחד מחמיאים לו על ההישגים, לא רק על הפוטנציאל.

הוא מתחיל להאמין שיכול לשנות את המצב, שיוכל להצליח גם בתחום האקדמי.

נכון שבתל חי באותם ימים מתחילה המודעות ללקויות למידה, המורים נותנים לו להיבחן בעל פה, המורה באנגלית מתעלמת מטעויות הכתיב וכמובן, זו הייתה קבוצה קטנה בה היחס היה אישי מאוד. איך יהיה באוניברסיטה כאשר שוב יצטרך לשבת בשקט, כמו בתיכון ?

האם גם שם יצליח למצוא את מקומו ?