רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 1989

חלק שני של הספר - פרק ראשון - התיקון

לאחר שלוש שנות טיפול פסיכולוגי, אצל ניסן צור הפסיכולוג, נראה שהטיפול הצליח . הילד הדחוי, עם ריגשי הנחיתות, כבר לא חווה את עצמו כילד כל כך חריג . עברו עוד מספר שנים, בהם הוא אובחן כדיסלקט ומתחיל ללמוד כיצד לתקן את עצמו.     במכתבים שכותב ברומן נעורים מוקדם, הוא מתאר איך נפתר מהאימפולסיביות בזכות אותו הטיפול . מה שאז, עדיין לא ידע, זה שהמקור לחלק מהאימפולסיביות הוא אורגני, מה שלימים יוגדר כהפרעת קשב וריכוז - ADHD אולם, לעומת חוסר היכולת הטוטאלית שהייתה קודם לכן, אין ספק שהאימפולסיביות הזו כבר הרבה פחות חמורה. כך גם לגבי תחושת הדחייה החברתית, נראה היה לו באותם ימים שהוא נפתר ממנה לחלוטין ויעברו עוד שנים רבות, עד שבלימודי הייעוץ החינוכי יבין שנותרו שרידים די עקשנים שלה וכמובן גם לגבי היותו יתום: הטיפול עזר לו להתמודד עם מותה של אמו, קודם לכן, כלל לא יכל לומר – "אמא מתה", ומאוחר יותר יכול היה לדבר על זה בחופשיות ולכן חשב שהנושא טופל. אולם, אותה תובנה של סיום הטיפול - שבה המטפל שלו מתייחס לעובדה שהטיפול הסתיים, מהווה עבורו סוג של אישור שהוא כבר בסדר .  סיום של סיבוב