פרק ראשון: ילדות
תמימות במרומו של הר פורייה, ניצב לו ישוב קטן ומיוחד במינו בשם פוריה עלית. לא יותר מחמישים איש, גרים על הר שמשקיף לכנרת. בישוב מספר מצומצם מאוד של ילדים, בני משפחות שונות - דתיות, בדואיות, חילוניות, משפחה אחת נוצרית ואחת ששמרה על צמחונות. כל אלו חיו יחד כאילו לא שמעו מעולם על אפשרות אחרת. החבורה בה הסתובב גיבורינו מנתה מלבדו ואחיו, עוד תאומים בדואים בשם חסן וחוסין שלפחות באופן רישמי שינו את שמם לגדי וגבי כדי להתאים לסביבה, שני חברים דתיים בשם יוקי ומאיר ועוד אחד או שניים שהצטרפו מדי פעם לחבורה המיוחדת מעת לעת. החבורה התמימה נהגה למצוא בכל פעם הרפתקה חדשה. הסביבה הטבעית שלהם הייתה ה"נוף" המקום בו ההר גולש לעבר הכינרת, מדרון האורנים המכונה בפיהם "יער" היה לאחד המקורות המרכזיים לשפע הדמיונות הנשגבים, אך גם ה"מחצבה" שהייתה בסך הכל בור גדול שנחצב במלחמה לשם מסתור לנגמ"שים ושימשה חצר משחקים פוריה וכמובן חצר האבן השחורה שבמרום הישוב, אשר נהרסה במלחמת ששת הימים, שימשה את משפחת אל-גדיר כמפטמה ואת החבורה כחוות שעשועים מרתקת. עולם הדמיון של החבו