סיפורו של דסלקט מפוצה - בלוגר

כיתה א`, התלמיד הסקרן, התעניין כמעט בכל תחום. בשיעורים תמיד פעיל ומשתתף. מכל התחומים אהב את העיסוק הרב בטבע שהיה נחלתו של בית הספר החקלאי "נפתלי". הכיתה יוצאת לערוגה, ריח האדמה הרטובה, מראה הגבעות והרוח הקלה, כמו משחררים את הילד מכלוב בו שהה. מוזר הדבר, בסך הכל כלל לא השתעמם בכיתה, מרבית הדברים הנאמרים בכיתה מעסיקים את מוחו, ובכל זאת, היציאה לערוגות מהווה שחרור והנאה מסוג מיוחד. אלון מתבונן בציפורני החתול, פרח צהוב דחוס, עצור בתוך מעטפת חדה של הכלוב הירוק. הריח החזק המגע והמראה, כל אלו כאילו משרים אווירת נינוחות ורוגע מיוחדים. המורה לחקלאות מאפשר להם לטפל בצמחים. אלון מוקסם ממראה הערוגה וחש גאווה גדולה בכל תפקיד בו זוכה בטיפול בפרחים היפים. מרגיש כשותף למעשה הבריאה. ההמתנה הקבועה לניצנים, התמונה המרהיבה של הפרח  שנפתח לראשונה והמרחב הגדול בו מצויה הערוגה, כל אלו מהווים גורם משיכה מוזר ויוצא דופן ביום הלימודים העמוס. גם בתקופת הלימודים ממשיכה החבורה להתאסף, עדיין אותה הרגשה מלאה ממלאת את חלל הנפש של הילד התמים. אמא אירית, משמשת באותם ימים כמורה בשיכון