סיפורו של דסלקט מפוצה - בלוגר

הטיפול בהפרעת הקשב – חלק ראשון את הההתמודדות עם הפרעת הקשב התחלתי עוד ביושבי בכיתה. ניסיונות רבים להצליח להעביר את השיעור הובילו אותי לפיתוח טכניקות התמודדות עם הישיבה בכיתה. תרגילי חשיבה שאני מתרגל בראשי, מופרעים פה ושם על ידי אחד המורים. הציורים לא תמיד זוכים לאישורים. כאשר יש פעילות אני מצליח להחזיק מעמד. כשאני משתתף בשיעור הדברים מצליחים להיכנס לשליטה. עד לאותו הרגע שהמורה מחליט שאני פעיל מידי, כשהוא רוצה שאני אשתוק. אז, מתחממת בתוכי ההרעשה, חוסר השקט ממלא את הגוף, תחילה מתנדנד על הכיסא, אחר כך, מדבר עם משהו שנמצא לידי, לפעמים מצליח לצייר משהו ולא להפריע לסביבה, אבל כמעט תמיד מוצא תירוץ ויוצא החוצה ושוכח לחזור. אני אומר לעצמי שזה מוביל למקום לא טוב, אני מבין שצריך להתמודד עם ההישארות בכיתה. תרגול ראשון, קורה בכיתה ח' ביושבי בחדר עם הפסיכולוג, הוא שותק, אני שותק – אולי בפעם הראשונה, אני מצליח לשתוק כמעט חצי שעה. הרגשה מאוד מוזרה. בהתחלה מבוכה, אחר כך, אני שוקע במחשבות ובעצם לא ממש יודע במה. כשהפסיכולוג שואל "איפה אתה", אני לא כל כך מבין מה צ

18.7.2006 השנה 2006, קיץ, הימים שקטים. יולי הוא חודש שקט תמיד, חופש גדול, מתארגנים על שיווק לקראת השנה הבאה, על הפרויקטים של אוגוסט. בצפון מדווחים על תקרית חמורה- שבעקבותיה נחטפים שני חיילים. הגזרה הצפונית מתחממת. מסכנים הצפוניים, שוב יצטרכו לרדת למקלטים. אחר הצהריים  מגיע טלפון מרכזת של אחד הקורסים, מדווחת על מקרה אסון - בנה של אחת המורות שלמדו אצלו נפתר, ככל הנראה התאבד. בהתארגנות של רגע, הוא מוצא את עצמו בדרכו להלוויה. יותר משעה נסיעה. המון רב גודש את בית הקברות. מפגש אינטימי בלתי אפשרי ברגעים כאלה, מבטיח להגיע גם לשבעה. בתיאום עם כמה מהתלמידות מחליטים לנסוע יחד לשבעה, סוגרים על יום חמישי אחה"צ, מקדים את הנסיעה דרומה, משאיר את האישה והתינוקת מאחור, עם סבא וסבתא, היא תצטרף מחר. ההתחממות בצפון אינה שוכחת, נראה כי אף מתלהטת. בשבעה התחושה עדיין הזויה- בחור צעיר ששם קץ לחייו, דווקא כשהכול נראה מבטיח. כמה מתעתעים הם החיים. כמה חשוב לתפוס בהם כל עוד ניתן. ברדיו ממשיכים להישמע קולות מלחמה, לפתע יעדי הקטיושות מדרימים, נכון שבבקר פתחו כבר את המקלטים בק

18.4.2006 האבחון המקורי, הגדיר את הבעיה שלי במונח מאוד מדויק "דיסלקציה", השנים חלפו והאבחון המקורי נחקר כמעט מכל כיוון, בעיות הקריאה, הכתיבה, הקשיים במתמטיקה ואפילו בתנועה. ההפתעה הגיעה באותו רגע שנראה היה שאני כבר יודע הכול אודות הלקויות שלי. אני כבר נחשב למומחה – מומחה לאסטרטגיות למידה, עבדתי כבר עם עשרות סטודנטים ואפילו התחלתי ללמד מורים איך לסייע לתלמידים. אחת המומחיות החדשות שהצטרפה לצוות ד"ר ענת ברנע מציגה בפנינו מכשיר חדש, תוכנה לאבחון הפרעות קשב וריכוז בשם "איווה" – גרסה משוכללת של ה"טובה". היות שגם כך, קצת קשה לי לשבת בשקט כל ההרצאה, אני ממהר להתנדב להדגמת התוכנה. מיד מתישב ליד המחשב ומתחיל בפעילות, ההוראות פשוטות מאוד והמטלה נראית לי פשוטה במיוחד – כל מה שצריך לעשות – ללחוץ על עכבר המחשב כאשר מופיע הגירוי המתבקש – למשל – בכל פעם שמופיע הספרה אחת – בצליל או בתמונה. אלון אוהב מאוד מטלות מסוג זה, היצר התחרותי מאיץ את הדופק, משהו מאוד מרענן בהרצאה שהתחילה קצת כבדה. אלון מתבונן במחשב, מתחיל להתרכז, בדקות הראשונות הוא שם לב ל