חוזק החומר
אחד המקצועות שנראו קשים במיוחד היה חוזק חומרים.
שיעור שבו צריך ללמוד איך מחשבים את החוזק של החומרים, כדי לדעת לייצר את המוצרים המתאימים.
את ההרצאות התיאורטיות הוא מבין היטב, אין לו בעיה להבין מהו המומנט, מהי קשיות ומהו חוזק.
אבל בשלב די מוקדם מופיעות הנוסחאות. מעולם לא חיבב את הנוסחאות, לא הצליח לזכור מה הסדר שלהן וכל פעם היה נכשל בטכניקה של פתרון באמצעות הנוסחאות.
אלא, שכאן בקורס, המורה דב קיפרמן, אותו המורה שכבר נתן לו תחושה שהוא סומך עליו ושמאמין שהוא יכול ללמוד מתמטיקה למרות הבעיה הזו שלו, שהוא כל הזמן מתבלבל ושאין לו יכולת לזכור נוסחאות.
כך, כאשר ניתן תרגיל, מיד הוא מצייר אותו, מצייר את החתך, את החומרים, עושה תחשיב ארוך מאוד עד שמגיע לחישוב המתאים. את הכל עושה בשורה ארוכה מאוד של סרטוטים וחישובים.
לא תמיד מגיע לתשובה הנכונה, אבל בכל פעם מחדש, המורה שמבקש שיראה לו את הדרך מחמיא לו – יופי של דרך !
אז זה נכון ?
לא, תעבור על זה עוד פעם, בטח תמצא איפה הטעות...
כך הוא מצליח ללמוד את המקצוע ואפילו להיחשב בין הטובים.
אלא, שממש במקביל, יש מורה נוסף, שמלמד אותו טכנולוגיה. המורה הזה לא מרוצה מהשיטה של ציור השאלות ומבקש לעשות פשוט מה שהוא מבקש – לבצע "שינוי נושא נוסחא", אני אתן לכם נוסחא וכל מה שאתם צריכים לעשות זה להציב אותה ולפתרור. לא צריך להיות גאון גדול בשביל זה.
לא בדיוק ברור לו, איך זה שכאן הוא ממש לא מצליח, בכל פעם מחדש הוא נכשל במבחנים, מעולם לא הצליח לזכור את הנוסחאות.
המורה היה מגיע אליו ומרים את קולו – אני לא מבין, מה כל כך מסובך – בסך הכל שינוי נושא נוסחא ! כמה פעמים כבר הסברתי את זה.
עברו למעלה מ 20 שנים מאז אותו האירוע.
אלון מעביר סדנה למורים באותו מקום, השיעור עוסק בנושא הסיפור שלנו – סיפורו של דסלקט מפוצה, חוויה התנסותית למורים, שיבינו מה חווים המורים לקויי הלמידה.
התלמיד מאז, מגיע אל המורים בביטחון רב ובמשך שעה עושה להם עוד ועוד תרגילים בהם הוא מתסכל אותם, גורם להם לחוש גרועים ונכשלים.
רק אז, מתחיל בהסברים, מסביר להם איך נכשלו בקריאה, כי שיבש להם את האוטומציה על ידי מניפולציה שעשה, שיבש להם את היכולת לבצע תרגילים במתמטיקה, על ידי הפיכת המספרים לאותיות והקשה עליהם לכתוב, על ידי העברת כלי הכתיבה ליד שאינם רגילים לכתוב בה.
בהפסקה, ניגש אליו אחד המורים. אותו המורה מהתיכון, כשדמעות בעיניו. הוא אומר לו – תשמע, זה היה מאוד חזק. אני חייב להודות שעד היום לא הבנתי את זה, באמת לא האמנתי לך שאתה לא מסוגל. הייתי בטוח שאתה נהנה לעשות ממני צחוק.
היה בסך הכל אירוע אחד שבו באמת התלמיד השובב עשה תרגיל מצחיק על חשבון המורה – הם הדליקו קטורת. המורה החדש, נבהל מאוד, הוא היה משוכנע שהם מעשנים סמים, לקח אותם לחדר המורים כשבידיהם חבילת הקטורת. טל ואלון מתפקעים מצחוק, מראים את החבילה וכמובן שיתר המורים צוחקים על המורה הצעיר והתמים.
מאותו הרגע, הוא היה משוכנע שגם כל היתר, זה המשך של אותו פעלול, להוכיח לו שהוא מורה גרוע.
שנים של תסכול, הפכו באותו הרגע להערכה גדולה למורה שידע להודות בטעות. לכנות שבה הוא שלף את אותה התנצלות.
סוג של תיקון שקורה ברגעים בודדים בחיים.
התודה כאן, היא לא רק לדב המורה שידע ליראות מבעד לכשלים ולהתמקד בחשיבה המתמטית, אלא גם ליצחק. אותו מורה אמיץ, שהיה מספיק הוגן לבקש את הסליחה.
הסליחה והמחילה מלאים. הלוואי שעוד הרבה מורים ששגו היו מסוגלים להשתתף היום בסדנה הזו ולהתעמת עם הטעויות שהיו להם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה