רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית חזון

השונות כמתנה כבדה

תמונה
7.2.2007 לא פעם דובר ב"מתת הדיסלקציה" - אותה מתנה משונה. אחת הדוגמאות הבולטות לממד רב ממדי כזה, היא מתנת השונות. השנים הרבות של היותו שונה, הכינו אותו בפני קרבות שאחרים מזמן והיו מוותרים. כך למשל, היום לאחר גיל 40 הילד העקשן, התרגל כל כך להיותו שונה, עד שהוא נהנה לזהות את האופן המופתע בו מתבוננים בו בסביבתו הקרובה והרחוקה, כאשר הוא נותר כמו חיזר בדעותיו. במוחו הקודח של אלון, עולה רעיון – לתעד את הטיפול בתרפיה באמנות בצילום, להציג אותו מול העולם שיראו מה קורה שם בחדר הטיפולים. מפעם לפעם, הוא פוגש באיש תקשורת ומעלה בפניו את הרעיון, רובם ככולם דוחים את הרעיון ומבהירים לו – אתה לא מכיר את העולם, אנחנו צריכים דברים "סקסיים" – אפשר לעשות סרט שישלב קטעים אבל לא ממש לצלם טיפול של ממש. שוב ושוב הוא מעלה את הרעיון ושוב ושוב נדחה. בתום מלחמת לבנון השנייה, כאשר בצירוף מקרים יוצא דופן הוא פוגש בשלושת ערוצי הטלוויזיה המובילים – הוא מנסה לגשש בכל אחד מהם, אבל כולם פה אחד מבהירים לו – זה פשוט לא יעבור. ערוץ 10 מגדיל לעשות כאשר מאפשרים לו להדגים בשידור טיפול ...

זרם חדש באמנות – פנומנולוגיה

12.3.2007  התלמיד הבעייתי ממשיך לעשות בעיות גם באקדמיה. אבישי אייל אחד המורים המרכזיים שנעשה לראש החוג מגיע איתו לעימות יוצא דופן, כאשר הבחור  מתעקש שהמשובים שמתחילים ב"המסר לעולם האומנות" - הם קישקוש אחד גדול - הוא מבהיר שתרם הבין את המסר לעצמו ולכן לא ממש מעניין אותו המסר לעולם האומנות. תגובתו של המורה הפתיעה מאוד "אם אתה בוחר להיות אוטיסט אתה יכול לעשות את זה גם בבית, אם בחרת לבוא לכאן המסר הזה הוא הכרחי". החקירה של אלון בנוגע למשמעות שיש ליצירת האומנות עבור הנפש שלו התחילה לקבל תשובות בפעם הראשונה בתום הגשת פרויקט הגמר - מורה שלא הכירה את הבחור, כנראה נחשבת לציירת מפורסמת (הוא מעולם לא היה בקיא בנושא) מתבוננת בששת תמונות הפרוטרט הענקיות שלו זמן רב ובסוף פותחת את פיה ואומרת "אני ממש לא מצליחה להבין מה כאן המסר - עוד בחור יפה שמאוהב בעצמו" (אולי הנוסח היה קצת יותר מעודן). אלון, שהיה אמור להעלב מהביקורת, הרגיש איך הוא מוצף אושר, חווה משהו שהמתין לו כל כך הרבה זמן, פתאום זה ברור - הוא התעסק בציורי הפורטרט כדי להתחיל להתמודד עם המראה שלו, כדי להתא...

מה אתה רוצה להיות שתהייה גדול ? והאפשרות שהתלמיד הלקוי יהיה פעם מנהל.

מה אתה רוצה להיות כשתהייה גדול ? פגישה עם היועצת בתיכון, היא קוראת לו לחדרה והוא במילא כבר לא נכנס לשיעורי לשון, כך שיש לו שעה פנויה. מה כבר יכול להיות. ניגש לחדר, ממתין לנזיפה. אבל היא בחיוך כלשהו, שואלת אותו – מה אתה רוצה לעשות ? הוא די מבולבל מהשאלה, מה את בדיוק מתכוונת ? בחיים. כשתהייה גדול, מה תרצה לעשות ? לסבא שלי יש חברת תיירות גדולה, יכול להיות שאני ארצה לעבוד בחברה. היא קוטעת אותו ומציעה לו לעשות תרגיל. מתחילה להקריא לו רצף של שאלות, בכל אחת נותנת לו לקשקש קצת, כמעט על כל מקצוע, יש לו כמה דברים להגיד, היא בסבלנות ממשיכה... ולמה לגבי מנהל ? תראי בחברה של סבא שלי, היום הוא המנהל, אולי בעוד הרבה שנים, אם החברה תמשיך לגדול, אני אוכל לנהל משהו בחברה. המסקנה שהייתה חשובה ליועצת הייתה מאוד שקופה – היא הראתה לו שבכל המקצועות שהוא בחר, הוא יידרש לבגרות כנקודת מוצא, פרט לנהג אוטובוס. העניין הוא, שזה נשמע די מגביל אם תוותר לו אפשרות אחת בלבד ויוכל להיות רק נהג אוטובוס. המסקנה הופנמה היטב ואכן המאמצים להשלים את הבגרות הוגברו בעקבות אותה שיחה. אחת התשובו...