סיפורו של דסלקט מפוצה - בלוגר

השנה 2020, מסלולי הלימודים שאותם ריכזתי כבר נסגרו מזה זמן, רוב המסלולים בישראל שבעבר היו ללימודי תעודה הפכו למסלולים לתואר שני. הניסיון שלנו להפוך את המסלולים שאותם ריכזתי למסלולי תואר שני, לא עלה יפה, במכללה ירושלים לאחר שנה של עבודה על התוכנית, יחד עם שני שותפים, הוצאנו חוברת עבה ורצינית, אבל לאחר שנה קיבלנו 7 עמודים של רג'קטים, שהמשמעות שלהם בעיני המכללה היתה הרבה מאוד כסף. המעמד היה מכובד, הם העמידו בפני את העובדות, בין היתר, זכיתי אמנם לכבוד שהם ביקשו להכיר בי כבעל מוניטין בתחומי, במכתב רשמי למל"ג, אלא שוועדת המל"ג אמנם קיבלה את הבקשה, אבל גם ציינה, כי היות שאין לי דוקטורט ואין פרסומים לא תהיה לי אפשרות לעמוד בראש התוכנית והתואר מרכז, שאותו ציינו לא כתוב במתווה. ההערות ברובם נגעו לסגל. המל"ג קבע שהדרישה היא שהסגל יהיה של דוקטורים, שרק בודדים יהיו בעלי "מוניטין בתחומם" ולמרות שהיו לי שלושה דוקטוריות בסגל שהגשתי ופרופ' שהוספנו לפחות על הנייר כל אחד מהצוות שלי נדרש לעוד תהליך ארוך של הוכחות כדי להיות זכאי לעמוד בדרישות. ההערות שהופנו אלי, הובילו אותי ...

אחד המקצועות שנראו קשים במיוחד היה חוזק חומרים.  שיעור שבו צריך ללמוד איך מחשבים את החוזק של החומרים, כדי לדעת לייצר את המוצרים המתאימים. את ההרצאות התיאורטיות הוא מבין היטב, אין לו בעיה להבין מהו המומנט, מהי קשיות ומהו חוזק. אבל בשלב די מוקדם מופיעות הנוסחאות. מעולם לא חיבב את הנוסחאות, לא הצליח לזכור מה הסדר שלהן וכל פעם היה נכשל בטכניקה של פתרון באמצעות הנוסחאות. אלא, שכאן בקורס, המורה דב קיפרמן, אותו המורה שכבר נתן לו תחושה שהוא סומך עליו ושמאמין שהוא יכול ללמוד מתמטיקה למרות הבעיה הזו שלו, שהוא כל הזמן מתבלבל ושאין לו יכולת לזכור נוסחאות. כך, כאשר ניתן תרגיל, מיד הוא מצייר אותו, מצייר את החתך, את החומרים, עושה תחשיב ארוך מאוד עד שמגיע לחישוב המתאים. את הכל עושה בשורה ארוכה מאוד של סרטוטים וחישובים. לא תמיד מגיע לתשובה הנכונה, אבל בכל פעם מחדש, המורה שמבקש שיראה לו את הדרך מחמיא לו – יופי של דרך ! אז זה נכון ? לא, תעבור על זה עוד פעם, בטח תמצא איפה הטעות... כך הוא מצליח ללמוד את המקצוע ואפילו להיחשב בין הטובים. אלא, שממש במקביל, יש מורה נוסף, שמלמד אותו טכ...