מכינה קדם אקדמית
הרעיון של לימודים אקדמיים, נראה בעיני התלמיד הדסלקטי כחלום לא ריאלי. אומנם יכולת הפינטוז גבוהה מאוד ויש גם רגעים שבהם הוא כן מאמין שמשהו כזה יכול להתרחש, אבל במחשבה הביקורתי, מציג לעצמו את העובדות היבשות, כמי שסיים בגרות עם התאמות, כולל מבחנים בעל פה עם ממוצע סביב השבעים, לא ממש יכול לצפות להתקבל ללימודים גבוהים ולהצליח בהם. בחודשי השירות האחרונים בצה"ל, הוא מכיר בחורה שמספרת לו על הלימודים בתל חי, היא חברה של חבר שלו ושמעה מהחבר שגם הוא דסלקטי ולכן רוצה להציע לו להצטרף. אלון מאזין בקשב, היא נשמעת לו מאוד רצינית, אומרת לו – תבוא אני מבטיחה לך שהם יקבלו אותך ויהיה לך כייף, אנחנו קבוצה נורא קטנה, הם חייבים עוד תלמידים, כרגע יש רק 11. בצבא באותה התקופה הוא לומד מהמפקד שלו ד"ר יורם דהב אודות אסטרטגיות למידה, הם עובדים עם חיילי מקא"מ ויורם המפקד, הוא פסיכולוג שנותן להם הרצאות הכנה לאזרחות. בסיום אחת ההרצאות, הוא מבקש לשוחח עם יורם המפקד, מספר לו על ההצעה, משתף אותו שזו ההזדמנות שלו להשתלב באקדמיה. המפקד מבהיר לו שאין שום בעיה, שירשם הוא יוציא אותו לחופשת שיחרור ...