רשומות

מרחב די בטוח - מהמרחבים הבטוחים בילדות ליצירת המרחבים הבטוחים באילת

תמונה
  יצירה מרחב די בטוח   בימים אלו, הסתיימה לה תקופה של אחד האירועים הקשים ביותר שעברנו במדינה. אירועי   7.10.23 כבר מהשבוע הראשון למלחמה, יצאנו מביתנו הבטוח, מהמרחב הנוח שלנו להצטרף לפרויקט לא ידוע, שמטרתו עזרה למפוני עוטף שעברו את האירועים הקשים. במהלך התקופה, עברנו מספר פרויקטים, המשותף לכולם היה ניסיון לבנות " מרחב בטוח ". הרעיון קשור ל"תיאורית החוסן", לפיה יש צורך לייצר מרחב בטוח, על מנת לסייע לאדם למצוא את כוחותיו. בשונה מהגישות הרפואיות, לפיהם, יש צורך לאבחן הפרעות ולטפל בפתולוגיות. הראיה של הזרם השלישי בכללותו ובתוך כך, המודלים השונים של חוסן, עוסקים בזיהוי הכוחות המסייעים ליחיד להתמודד עם המצוקה ולמצוא דרכים להישאר שלם. לא להתפרק, לצמצם למינימום את המשתתפים שיהפכו להיות "פוסט טראומטיים". כשהגענו למרחב הראשון שבו עסקנו בתחום, נפגשנו עם מודל שהקימה יעל לבנה, אשר הפך מרחב שרגע לפני המלחמה היה מסעדה יוונית בתוך בית מלון   ישרוטל ספורט. את המרחב הפכה למרחב בשם ממ"י – מרחב משחק ויצירה. המפונים שפוונו לאותו המלון, 800 במספר, היו ...

החלמה – הילד הדחוי

תמונה
האם ניתן לרפא? אין לנו הוכחות מספקות להתייחס לטיפול בהפרעה כלשהי כתחליף לתרופה. אנחנו מטפלים בכל ההפרעות, אבל האם יש לנו הבטחה כלשהי שהפרעה כלשהי תפסק אם אדם יעבור טיפול? לאחר קרוב לשלושים שנים כמטפל, אני נזהר מאוד מלהבטיח ריפוי בהפרעה כלשהי. ומצטט את מורי ז"ל פרץ הסה, שאמר לנו – כבר עשרים שנה אני עובד בטיפול ואני מוכן להתחייב שלא ריפאתי אף אחד. התבוננות על הביוגרפיה שלי, עוזרת לי להתבונן באותם תהליכי החלמה שלי עצמי. שבהם לקחו חלק גם הטיפולים, אבל גם אירועי חיים שונים. ניתן להבחין בעוד ועוד גלדים, שרק מזכירים שפעם היה כאן פצע, להזכר ולשמוח שעכשיו כבר לא כואב ואולי אפילו נעים. אלא שהתהליך הזה, כפי שהבהרתי, נמשך כמעט חמישה עשורים, מה שאומר, שלמרות שעברתי כל כך הרבה תהליכי ריפוי, שום דבר לא מבטיח שלא יפתח שוב אחד הפצעים. בפרק זה, אני רוצה לעסוק במה שמכונה הפגיעה בדימוי העצמי ובתהליכים שונים שעזרו לי עם השנים להתמודד איתה.   הדימוי העצמי הדחייה שחוויתי במשך חמש שנים שבהם הייתי בקיבוץ גינוסר, שם הגעתי מהחוץ, הצליחה ליצור בי דימוי כל כך שלילי, לגבי עצמי שאפשר בהחלט...